Daf 68a
נְתָנָתַן לְכֹהֵן וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מָה נָתְנָה הָלַךְ הַכֹּהֵן וְעָשָׂה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה עָשָׂה צְרִיכָה אַרְבַּע פְּרִידִין לְנִדְרָהּ וּשְׁתַּיִם לְחוֹבָתָהּ וְחַטָּאת אַחַת
Rachi (non traduit)
וחטאת אחת. תביא מאיזה מין שתרצה משום שמא הראשונים כולן למעלה נעשו והרי לו זוג ממינו לעולה מב' שהביאה חובתה מב' מינין ואע''פ שכבר קרבה עולת חובתה אין צריכה לדקדק להביא חטאת מאותו מין הראשון לרבנן דפליגי עליה דבן עזאי דקסברי הכל הולך אחר חטאת הילכך הואיל ועל כרחה היא מביאה עכשו ב' עולות תזווג לו אותה שממינו ודייה דהכי תנן פלוגתייהו במסכת קינים (פ''ב מ''ה) שהאשה שהביאה עולתה תור וחטאתה בן יונה תכפול ותביא עולתה בן יונה דהכל הולך אחר חטאת בן עזאי אומר הכל הולך אחר הראשון:
צריכה שתביא עוד ד' פרידין לנדרה. לספק פירושה ומשני מינין וב' לעולת חובתה תור ובן יונה שמא הראשונים כולן למטה נעשו ואינה יודעת מאיזה מין והכל הולך אחר החטאת [וצריכה] להביא עולה מאותו מין או שמא הראשונים חציין למעלה וחציין למטה ובקן שקרב ראשון יצאתה ידי חובתה והיא קבעה להביא עולה מאותו המין עם נדרה ואינה יודעת איזה מין היה הילכך תביא עם ספק פירושה תור ובן יונה וממה נפשך אם קן שקרב ראשון תורין היו וקרב מהן עולה למעלה והיא לחובתה הרי היא מביאה עכשיו תור עם נדרה משום קביעותה ואם מבני יונה היה והוקבע עליה להביא בן יונה עם נדרה הרי מביאתו ואם כולן למטה נעשו וצריכה להביא עולתה מאותו המין הרי משתים שהיא מביאה עכשיו לחובתה יעלה לה אחד מהן והשני נדבה:
נתנתן לכהן ואין ידוע מה נתנה. אם תורים אם בני יונה ואם קן אחד מזה וקן אחד מזה ואין ידוע מה עשה אם כולן למעלה או כולן למטה או חציין למעלה וחציין למטה נמצאת שלא יצאת אפי' (ימי לידתה) שמא כולן למעלה ואין כאן חטאת או שמא כולן למטה ואין כאן עולה:
Tossefoth (non traduit)
נתנתן לכהן ואינה יודעת מה נתנה. בחנם דחק הקונטרס לאוקמה בשקבעה נדרה עם חובתה דהך בבא מיתוקמא שפיר בשלא קבעה:
מִמִּין אֶחָד וּמִשְּׁנֵי מִינִין תָּבִיא שֵׁשׁ
Rachi (non traduit)
ואם משני מינין היו תביא שש. שאינה יודעת איזה מין קרב תחילה לחובתה שתביא מאותו המין עם ד' של ספק פירושה לקביעותה הילכך תביא שש שתי תורין ושני בני יונה לספק פירושה ותור ובני יונה לקביעותה והעוף היתר יהא נדבה:
צְרִיכָה שֶׁתָּבִיא עוֹד חָמֵשׁ פְּרִידִין לְמַעְלָה
Rachi (non traduit)
צריכה שתביא עוד חמש פרידין למעלה ממין אחד ומשני מינים תביא שש. [דכיון] דקבעה נדרה עם חובתה הוקבע עליה קרבן גדול שלש עולות יחד אם היתה יודעת מה פירשה וזו שלא ידעה מה פירשה הוזקקה להביא חמש עולות יחד מתחילתה אחת לחובתה וד' לנדרה וכשהביאה שני קינין אחת לנדרה ואחת לחובתה וממין אחד לא עשתה כלום לנדרה שמא אינו ממין שנדרה ובהשלמת קן שני ממין אחד לא סגי לה שהרי קובעתו לבא עם מין חובתה וא''ת תביא קן ממין אחד ופרידה ממין שהביאה שני קינין הראשונים שקרב ממנו עולות חובתה דממ''נ אם תורין נדרה הרי הביאה תורין עם מין שהביאה לחובתה ואם בני יונה נדרה הרי הביאה ב' בני יונה עם מין שקרב ממנו חובתה אם לא נפסל גוזל אחד מן הראשונים ה''נ אבל עכשיו שנפסל אחד מהם אין חבירו עולה לה כלום דג' עולות הוקבעו עליה יחד הילכך אם ב' קינים הראשונים מין אחד היו צריכה שתביא עוד ה' עולות ג' מאותו המין וב' ממין אחר ד' לספק פירושה ואחד לקביעותה שקבעה להביא עולת חובתה עם נדרה וחובתה כבר קרבה ויצאה ידיה אלא שצריכה להביא מאותו המין עם נדרה מפני קביעותה:
בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר שְׁתֵּי חַטָּאוֹת
Rachi (non traduit)
בן עזאי אומר ב' חטאות. בן עזאי לטעמיה דאמר הכל הולך אחר הראשון וכיון דאיכא לספוקא שמא הראשונים למעלה נעשו וכבר יצאת ידי עולה צריכה להביא חטאתה מאותו המין והרי אינה יודעת מאיזה מין היה לפיכך תביא שתי חטאות מב' מינין וחטאות הללו אינן נאכלות שהרי על הספק באו ואין מליקתן מליקה להתירן באכילה שמא כבר קרבה חטאתה בראשונות:
מָלַק בְּסַכִּין מָלַק חוּלִּין בִּפְנִים וְקָדָשִׁים בַּחוּץ
Rachi (non traduit)
מלק חולין בפנים וקדשים בחוץ. דלא שייכא מליקה בחולין לא בפנים ולא בחוץ והוא הדין לחולין בחוץ ובגמרא אמרינן דאתיא בזה הכלל:
מלק בסכין. ומליקה לא הויא דבעצמו של כהן בעינן ושחיטה לא הויא כדאמרינן בהכל שוחטין (חולין דף כ:) מפני שהוא מחליד מפני שהוא דורס:
Tossefoth (non traduit)
מלק בסכין. פירש בקונטרס דמחליד לפי שנועץ ראשו של סכין משום דאינו רוצה לחתוך רוב בשר קודם הסימנין ואי אפשר לומר כן בפ' קמא דחולין (דף כ:) דהתם קרי ליה מחליד אע''ג דסלקא דעתך שחותך רוב בשר והתם פי' בקונטרס דלאחר שנתפרקו פירקי העצם נינעץ הסכין תחת העצם והויא חלדה ולפי' זה לא איירי בסכין רחבה ונראה דחשיב חלדה לפי ששוחט הסימנין ממטה למעלה ואפילו בסכין רחבה:
מַתְנִי' כָּל הַפְּסוּלִין שֶׁמָּלְקוּ מְלִיקָתָן פְּסוּלָה וְאֵינָן מְטַמְּאוֹת בְּבֵית הַבְּלִיעָה מָלַק בִּשְׂמֹאל אוֹ בַּלַּיְלָה שָׁחַט חוּלִּין בִּפְנִים וְקָדָשִׁים בַּחוּץ אֵינָן מְטַמְּאוֹת בְּבֵית הַבְּלִיעָה
Rachi (non traduit)
ה''ג שחט חולין בפנים וקדשים בחוץ אינן מטמאין בבית הבליעה. אף על גב דבפנים אין שחיטה לעוף וכן בעוף קדשים אין שחיטה בכל מקום אין מטמאין כדיליף בברייתא בגמרא ושחט קדשים בפנים דלא קתני אמרינן בגמ' דאתיא בזה הכלל:
ואינן מטמאין. שמליקתן מטהרתן לפי שנפסל בקדש ואהני מליקתן שאם עלו לא ירדו הילכך נמי לא הוו נבילה:
מתני' כל הפסולין. בגמ' פליגי כל לאיתויי מאי:
Tossefoth (non traduit)
שחט חולין בפנים וקדשים בחוץ. בגמ' נפקא לן דמשום שחיטה אינה מטמאה בבית הבליעה אע''ג דאינה מתרת את האיסור:
מלק בשמאל או בלילה אין מטמאין בבית הבליעה. לכאורה כולה מתניתין ר''ש היא דאמר לקמן בפרק המזבח מקדש (זבחים דף פד.) שכל שפסולו בקודש אם עלה לא ירד דהא אמרינן בגמרא דמליקה המתרת את האיסור פי' דאם עלה לא ירד אינה מטמאה בבית הבליעה ומליקת לילה לר' יהודה תרד כדאמר בפ' המזבח מקדש (שם) פרט לנשחטה בלילה וכן לעיל דתנן וכולן אין מטמאין בבית הבליעה והיינו בשחיטת דרום דתרד לר' יהודה כדאמר בשמעתין קמייתא דמעילה (דף ב:) אלא מתניתין ר''ש היא ותימה אי כר' שמעון האמר דמליקת שמאל מליקה גמורה היא למאי דגרס ר''ת לעיל בפ''ב (זבחים דף כד:) מלק בשמאל פסול ורבי יהודה מכשיר וי''ל דסבר ליה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא א''נ מודה ר' יהודה בעוף דכל שפסולו בקודש אם עלה לא ירד דהנך תלתא מיעוטי דלקמן בבהמה כתיבי ומיהו על כרחין חד מינייהו בעוף דלא תימא כל פסולי דעוף אם עלה לא ירד:
אֵימַר דַּאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְאַפּוֹקַהּ מִידֵי מְעִילָה לְמִיסַּק לֵיהּ לְחוֹבָה מִי אָמַר
Rachi (non traduit)
אימר דאר''י לאפוקה מידי מעילה למיסק ליה לשם חובה מי אמר. שתהא עולה נעשית חטאת בשביל ששינה בה:
Tossefoth (non traduit)
אימר דא''ר יהושע (בן לוי) לאפוקה מידי מעילה למיסק ליה לחובה מי אמר. תימה מ''ש זו מזו וי''ל דכי האי גוונא אשכחן פ''ק דמנחות (דף יב.) דזריקה מועלת ליוצא ושירים שחסרו בין קמיצה להקטרה שאסורין באכילה והקטרתן מוציאן מידי מעילה וזריקת פיגול (ר''ל) בפ''ק דמעילה (דף ג:) דמפקא מידי מעילה אע''ג דלא עלה לשם חובה וי''מ דמדאורייתא נמשכה ונעשה חטאת גמורה ותקנתא דרבנן היא דאינו עולה לשם חובה וצ''ל דקסבר ר' יהושע אין שחיטה לעוף מן התורה וחולין בעזרה לאו דאורייתא כדאמר בנזיר (דף כט.) גבי מדיר בנו בנזיר למ''ד כדי לחנכו במצות ואי נמי קסבר חולין בעזרה דאורייתא חיה ועוף לאו דאורייתא כדאשכחן גבי ר''ש בפ' כיסוי הדם (חולין דף פה:) דקסבר דאורייתא ואפ''ה חיה ועוף לאו דאורייתא ולית ליה ההיא דרשה בפ''ב דקדושין (דף נז:
נח.) דמרבה בעופות וא''ת למ''ד לאו דאורייתא למאי איצטריך קרא לחטאת העוף באה על הספק דהא ר' יוסי בר חנינא דאמר לאו דאורייתא כדמוכח בנזיר ומצריך קרא לחטאת העוף באה על הספק וי''ל דאתא קרא למימר להביא על הספק כמו בבהמה אשם תלוי:
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ כְּשֶׁהוּא חַי קוֹלוֹ אֶחָד וּכְשֶׁהוּא מֵת קוֹלוֹ שִׁבְעָה
Rachi (non traduit)
א''ר יהושע זהו שאמרו כשהוא חי קולו אחד כשהוא מת קולו ז'. התם מפרש לה ובאיל קמיירי דכשהוא חי אין לו אלא קול אחד וכשהוא מת קולו שבעה כיצד קולו שבעה ב' קרניו ב' חצוצרות ב' שוקיו ב' חלילין עורו לתוף מעיים לנבלים בני מעיו לכינורות וה''נ כשנדרה תחלה ואינה יודעת מה פירשה לא צריכה אלא ד' פרידין וב' לחובתה אחת לעולה ואחת לחטאת ועכשיו שהביאה כבר ד' פרידין צריכה להביא ד' לנדרה וד' לחובתה מדאיירי ר' יהושע בהא ש''מ קינין ר' יהושע אמרה וקתני לעיל גבי קן סתומה ומפורשת דאין כשר אלא סתומה ואי אמרת נמשכה ונעשית חטאת העוף תמשך ותהוי חטאת העוף:
Tossefoth (non traduit)
כשהוא חי קולו אחד כשהוא מת קולו ז'. מפרש במסכת קינין (פ''ג מ''ו) קרניו לחצוצרות משמע דבאות שלא מן הכסף וכן משמע בפרק כל הצלמים (ע''ז דף מז. ושם) דבעי רמי בר חמא המשתחוה לבהמה קרניה מהו לחצוצרות ותימה דבהקומץ רבה (מנחות דף כח.) תניא חצוצרות היתה באה מן העשת של כסף מיהו מההיא לא קשה כולי האי דהתם בשל משה שלא היו כשרות לדורות כדמשמע התם אבל קשה ממסכת תמיד (דף לו) דתנן ושתי חצוצרות של כסף בידם משמע דאף לדורות בשל כסף ותירץ ר''ת דשני ענייני חצוצרות היו של כהנים בשל כסף ושל לוים בשל קרני בהמה לכלי שיר ועוד י''ל דחצוצרות דקינים ודמסכת ע''ז היינו שופר כדאמר בסוף במה מדליקין (שבת דף לו.) ובפרק לולב הגזול (סוכה דף לד.) דאישתני שמהתייהו חצוצרתא שיפורא שיפורא חצוצרתא ובסוף במה מדליקין (שבת דף לו.) איכא ברייתא שקוראה לחצוצרות שופר ומיהו קשה דבמסכת עבודה זרה איירי במכשירי קרבן כדאמר התם ועל הקרבן לא היו תוקעין בשופר אלא בחצוצרות כדכתיב ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם (במדבר י':

י'):
she must bring another five birds [to be sacrificed] above, [if she had vowed] of one species; if of two, she must bring six. (1) If she gave them to the priest, but does not know what she gave; and the priest went and offered them, but he does not know how he offered them, she now requires four birds on account of her vow and two on account of her statutory obligation, and one sin-offering. Ben ‘Azzai said: Two sin-offerings. R. Joshua observed: This is the case where they [the Sages] said: When it is alive it has one voice, and when it is dead, it has seven voices! (2) — Granted that R. Joshua ruled thus in respect of liberating it from trespass, did he rule thus in respect of converting it into an obligatory offering? (3) MISHNAH. [IN REGARD TO] ALL UNFIT PERSONS WHO PERFORMED MELIKAH, THE MELIKAH IS INVALID, AND THEY [THE SACRIFICES] DO NOT DEFILE IN THE GULLET. (4) IF HE [THE PRIEST] NIPPED [THEM] WITH HIS LEFT [HAND] OR AT NIGHT; IF HE SLAUGHTERED HULLIN WITHIN (5) OR A SACRIFICE WITHOUT [THE TEMPLE COURT]. THEY DO NOT DEFILE IN THE GULLET. (6) IF HE NIPPED WITH A KNIFE; OR IF HE NIPPED HULLIN WITHIN [OR] SACRIFICES WITHOUT;

(1). If she vowed to bring the additional offerings at the same time as her statutory obligation, and then brought two pairs of birds to the priest, who offered them as above, she owes another five or six, as stated. For her vow made her liable to three burnt-offerings together, had she remembered what she had vowed. As she did not remember, she required five burnt-offerings in the first place, one for her statutory obligation, and four consisting of a pair of pigeons and a pair of turtle-doves, since she did not know which she owed. Now, what she has already brought does not count, for she does not know these were the birds which she had vowed. Nor can she simply bring another four on account of the vow, since these must be sacrificed at the same time as the statutory offering. Hence she must now bring five, one for the statutory offering and four on account of the vow, whilst the first which was sacrificed as her statutory obligation will count as a votive offering. If, however, she had vowed them of two species, she does not know which species she owes. Therefore she must bring six: viz., two turtle-doves and two pigeons on account of the doubt of what she had specified, and one turtle-dove and one pigeon. because the former had to be offered at the same time as her statutory obligation.
(2). If she gave the birds to the priest but does not know whether they were turtle-doves or pigeons, or a pair of each, and she does not know how the priest sacrificed them, whether all above or all below or half above and half below, perhaps she did not even fulfill her statutory obligation. For he may have sacrificed all above, so that she lacks a sin-offering; or all below, and she lacks a burntoffering. She must then bring four birds for her vow, since she does not remember which of the two species she specified, and two for her statutory burnt-offering, viz., a turtle-dove and a pigeon, as possibly the first were all offered below, as sinofferings, and now she requires a burnt-offering of the same species. Or perhaps the first were offered half above and half below, and she has fulfilled her obligation with the first pair offered. But as she had vowed to bring a burnt-offering at the same time and of the same species as the statutory burnt-offering, she must now bring a turtle-dove and a pigeon to cover this doubt. In addition, she must bring one sin-offering of whichever species she wishes, for perhaps the first were all offered below, and this will combine with the bird she brought as her burnt-offering. Though she has already brought the latter, yet the sin-offering need not be of the same species as the first, according to the Rabbis who disagree with Ben ‘Azzai, for they hold that it all depends on the sinoffering. Therefore, since she must bring two burnt-offerings, as explained, that of the same species as the sin-offering combines with it. But Ben ‘Azzai holds that it all depends on the first, i.e., a sin-offering must be brought of the same species as the first burnt-offering which was correctly offered for her statutory obligation. Now, perhaps all the first were offered above, in which case she has fulfilled this obligation, and so she must bring a sin-offering of the same species. As, however, she does not know which species this was, she must bring two sin-offerings, one of each. R. Joshua observes that this is similar to what the Rabbis said about a ram, that when it is alive it has one voice only, but when it is dead it has seven: i.e., the two horns are used for two trumpets (buglehorns); out of the two legs two reed-pipes (flutes) are made; the skin is used for tabrets; the entrails for a lyre, and the guts for harps. In a similar way here too, when she vowed and did not know what she had specified, she merely required four birds and two for her statutory obligation. Whereas now that she has already brought four, she still needs another eight, four on account of her vow and four on account of her obligation; v. Kin. III, 6. — Since R. Joshua makes this comment, you may infer that he accepts these laws; hence the difficulty of 67b.
(3). Surely not! This is the answer to the difficulty: The burnt-offering is transmuted only in so far that it no longer involves trespass, but the deviation in its rites cannot turn it into a sinoffering to acquit its owner of his obligation for same.
(4). v. p. 257. n. 1. Although the melikah is invalid, it frees the birds from uncleanness. The reason is because they became unfit in the sanctuary, and the melikah is effective in that if they are taken up on to the altar, they are not removed. Therefore the birds are not regarded as nebelah.
(5). A bird of hullin, with ritual shechitah.
(6). Although there must be no shechitah (of birds of hullin) within, or of consecrated birds anywhere at all, yet these do not defile.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source